רשת אמי״ת
אֲתָר לְבָתֵּי הַסֵּפֶר הַיְסוֹדִיים
אֱלוּל – חוֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת
חֹדֶשׁ אֱלוּל 
חוֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשָּׁנִים עֶשֶׂר, הַמְּסַיֵּם אֶת הַשָּׁנָה בַּלּוּחַ הָעִבְרִי, וְלָכֵן בַּמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית הוּא נֶחְשַׁב לְחוֹדֶשׁ שֶׁל חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עַל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה וַהֲכָנָה לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה וְהַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַפּוֹתְחִים אוֹתָהּ.
בַּמַסּוֹרת נִקְרָא הַחוֹדֶשׁ: “חוֹדֶשׁ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת “,כִּי עַם יִשְׂרָאֵל מְבַקֵּשׁ בּוֹ סְלִיחוֹת וְרַחֲמִים מֵאֱלוֹהַּיו.
כֵּיוָן שֶׁהַיָּמִים הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה מַרְבִּים בָּהֶם בִּסְלִיחוֹת וּבְבַקָּשַׁת רַחֲמִים.
בְּיָמִים אֵלֶּה עַל כָּל אָדָם לְהִסְתַּכֵּל לְתוֹכוֹ פְּנִימָה וּלְשַׁפֵּר מַעֲשָׂיו.
מָסוֹרֶת זוֹ עַתִּיקַת יָמִים הִיא:
“בְּראשׁ חוֹדֶשׁ אֱלוּל עָלָה מֹשֶׁה לְהַר-סִינַי לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנִים, וְיָרַד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
עַל כֵּן קָבְעוּ חז”ל (חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לַבְּרָכָה) אֶת ראשׁ חוֹדֶשׁ אֱלוּל לִתְחִלַּת זְמַן הַתְּשׁוּבָה”.
חוֹדֶשׁ אֱלוּל נֶחְשַׁב לְחוֹדֶשׁ הַ”טוֹב וְהַמְּזֻמָּן” בְּיוֹתֵר לְבַקָּשַׁת סְלִיחָה וּמְחִילָה, כִּי לְפִי חֶשְׁבּוֹן חז”ל שִׁמֵּשׁ הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה לְחוֹדֶשׁ הַסְּלִיחוֹת, שֶׁהִתְפַּלֵּל משֶׁה רַבֵּנוּ עַל חֵטְא הָעֵגֶל.
אֶת הַסְּלִיחוֹת אוֹמְרִים בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה אוֹ בַּבּוֹקֶר, (לִפְנֵי תְּפִלַּת הַבּוֹקֶר).
הַסְּלִיחוֹת כּוֹלְלוֹת קִטְעֵי תְּפִלָּה, פְּסוּקִים הָעוֹסְקִים בְּבַקָּשַׁת סְלִיחָה עַל חֲטָאִים וּבְהַבָּעַת חֲרָטָה עַל הִתְנַהֲגוּת לֹא רְאוּיָה.
קְהִלּוֹת סְפָרַד מְכַנִּים אֶת הַחוֹדֶשׁ “חוֹדֶשׁ הָרַחֲמִים” וְהֵם מַתְחִילִים בַּאֲמִירַת סְלִיחוֹת מתְחִילַת הַחוֹדֶשׁ.
יְהוּדֵי אַשְׁכְּנַז מַתְחִילִים סְלִיחוֹת רַק בְּשָׁבוּעַ שֶׁלִּפְנֵי ראשׁ הַשָּׁנָה.
הַשֵּׁם אֱלוּל הוּא רָאשֵׁי התֵּיבוֹת שֶׁל: “אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי” .
כְּלוֹמַר: אִם אֲנִי אָשׁוּב לקב”ה – הקב”ה יְקַבְּלֵנִי וְיָשׁוּב אֵלַי…
עָנוּ עָל הַשְּׁאֵלוֹת: